פסק-דין בתיק ס"ע 11112-05-11

1.         התובעת הגישה תביעה כספית כנגד גלבוע און ליין 004 בע"מ (להלן: "הנתבעת").

בכתב התביעה המתוקן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הפרת חוק שיוויו הזדמנויות בעבודה, הפרשי שכר, תוספת ותק, פיצוי בגין אובדן קצבת הפנסיה, הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע, אובדן השתכרות עתידית ועוגמת נפש. בנוסף, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר ו/או ריבית והצמדה מיום הזכאות ועד למועד התשלום בפועל. בסך הכל עתרה התובעת לחייב את הנתבעת ב-306,492 ש"ח.

2.         במסגרת כתב הגנה מתוקן שהגישה הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה שכן התובעת לא פוטרה מחמת אפליה וללא שימוע, זכויותיה שולמו לה, ולעניין תשלום יתרת הפיצויים התובעת היא זו אשר סירבה לחתום על מסמכים מתאימים לשחרור הכספים. לגרסת הנתבעת, מדובר בתביעה סרק מנופחת.

3.         להלן העובדות הצריכות לעניין :

א.         הנתבעת הינה חברה בע"מ, המאוגדת כדין ועוסקת במתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון.

ב.         התובעת, ילידת 1948 (בת 63 בעת הגשת התביעה), תושבת מושב גדיש ביישובי התענך, עבדה אצל הנתבעת בניקיון החל מיום 1.9.2000 ועד ליום 31.1.10, קרי 9 שנים ו-5 חודשים. מקום עבודתה האחרון היה בבית ספר במושב דבורה.

ג.          התובעת עבדה על בסיס שעתי ובמשרה חלקית.

ד.         התובעת הייתה עובדת טובה שעבדה לשביעות רצון מעסיקיה.

ה.         בינואר 2010 (הצדדים חלוקים באשר למועד המדוייק) קיבלה התובעת מכתב סיום עבודה הנושא תאריך 1.1.10 בו הודע לה על סיום עבודתה החל מיום 31.1.10.

4.         ראיות שנשמעו בדיון:

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. 

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של אשר עמוס (להלן: "אשר"), שהיה האחראי על כוח האדם בנתבעת והממונה על התובעת, וכן תצהירו של מר רז חינגלי (להלן: "רז"), מנכ"ל הנתבעת ובעל מניות בה. כן הוגש תמליל הקלטה שצורף לתצהירו של רז ובו שיחה בין רז לבין מר רמי פרץ (להלן: "רמי"), אשר משמש כאב בית הספר עמק יפה. רמי לא זומן לעדות.

המצהירים נחקרו בבית הדין על תצהיריהם.

5.         נסיבות סיום העבודה של התובעת:

לטענת התובעת היא פוטרה מעבודתה. הנתבעת טענה כי הייתה שותפה עם החברה הכלכלית גלבוע ונדרשה בעת הרלוונטית לבצע קיצוץ רוחבי בהעסקת עובדי ניקיון במוסדות החינוך. לפיכך, הנתבעת החליטה על שינוי מצבת כוח האדם בבית הספר במושב דבורה, שבו עבדה התובעת יחד עם שתי עובדות נוספות של הנתבעת. התובעת עודכנה על הקיצוץ הצפוי והוצע לה לעבוד בבית ספר עמק יפה, הקרוב יותר לביתה, אולם היא סירבה לכך וביקשה לקבל מכתב פיטורים, וכך פעלה הנתבעת.

באשר לנסיבות פיטוריה העידה התובעת כי "אשר עמוס הביא לי את המכתב, הוא פיטר אותי, תוך כדי שטיפה בכיתה עם סמרטוט ביד, במקביל בשער הראשי של בית הספר, הוא היה ברכב, ראה אותי נכנסת, הוא בא אליי וזרק לי את המכתב, אמרתי שיש לי שנה כדי לצאת לפנסיה והוא לא התייחס אלי" (ראו ע' 18 ש' 8-10 לפרוטוקול. בכל מקום בו לא צויין אחרת ההפנייה היא לפרוטוקול הדיון).

אשר העיד כי מסר לתובעת את מכתב הפיטורים עת נפגש עמה בבית הספר בו עבדה, לקח אותה למקום בו שכן חדר האוכל הישן, סיפר לה על הקיצוצים וכי לא יוכל להמשיך להעסיקה במתכונת של 5 שעות עבודה באותו בית ספר. לדבריו, הוא לא התכוון לפטר את התובעת אלא להעביר אותה לבית ספר אחר, עמק יפה. מכתב הפיטורים נמסר לתובעת מיד לאחר שהנתבעת הוציאה אותו (ע' 23-24) ולבקשת התובעת: "הודעתי לה שאני רוצה להעביר אותה לבית ספר עמק יפה, וביקשתי אישור מאב הבית, נתתי לו את השם והוא אמר לי הלוואי, והיא אמרה לי שאעזוב אותה, שאין לה כוח ושאתן לה מכתב פיטורים, מאחר ואני מכיר אותה, אמרתי שלא משחקים איתה, זה היה אולי יום או אחרי יומיים מהשיחה הראשונה שלנו שמסרתי לה מכתב פיטורים. אני לא כותב מכתב פיטורים. ביקשתי שיוציאו לה מכתב כי היא לא רוצה לעבוד" (ראו ע' 24 ש' 10-14).

לתיק בית הדין הוגש מזכר מיום 15.12.09 (נ/1) שנרשם על ידי אשר וכותרתו: "מזכר/שימוע לגברת כהן חסיבה". במזכר כתב אשר כי נפגש עם התובעת, הסביר לה על הקיצוץ הצפוי, הציע לה לעבור לעבוד בבית ספר עמק יפה באותו היקף משרה, אולם היא סירבה בטענה כי היא עייפה ומעוניינת להפסיק לעבוד אצל הנתבעת.

כאשר נשאל האם כתב את המזכר ביום 15.12.09 השיב: "כמה ימים אחרי השיחה הראשונה, התהליך הזה של קיצוצים לא הודיעו לנו היום וזה היה תהליך, שיחה ראשונה, להגיד למנהל שהיא רוצה לעבור מקום, שיחה שנייה, שיחה שלישית, זה היה צריך להתבצע בתחילת שנה, כל פעם שבאתי לבית הספר חיפשתי את התובעת וישבתי איתה" (ראו ע' 25 ש' 1-3).